מליטין (Melittin)
המרכיב המרכזי — כ־50% ממשקל הארס היבש. אנטי־דלקתי רב עוצמה, בעל תכונות אנטי־בקטריאליות ואנטי־ויראליות, ונחקר גם בהקשר של שחרור קורטיזול טבעי בגוף.
Apitoxin
ארס הדבורים מסייע לריפוי והקלה במחלות ובמצבים כרוניים שנחשבים חשוכי מרפא, ושהרפואה המודרנית לא תמיד מצאה עבורם פתרון: מחלות אוטואימוניות כמו דלקות מפרקים, שרירים וגידים, טרשת נפוצה ופיברומיאלגיה, מחלות כאב ומחלות ניווניות של מערכת העצבים והשרירים, ועוד.
אפיתרפיה היא שיטת ריפוי עתיקת יומין, שמלווה את האדם כבר אלפי שנים ברפואה העממית, ומבוססת על תוצרי הכוורת — דבש, פולן, פרופוליס, מזון מלכות, ובראשם ארס הדבורים — לריפוי, לשמירה על הבריאות ולהקלה בכאבים.
הארס הוא מנוע ההחלמה בטיפול — הוא פועל על מגוון מערכות בגוף: מעורר את מערכת החיסון, משפיע על מערכת העצבים, על זרימת הדם ועל תהליכי דלקת וכאב. זו הסיבה שהוא מסייע במגוון רחב של מצבים — ממחלות אוטואימוניות ומחלות כאב ועד מצבים ניווניים של מערכת העצבים והשרירים. אורח חיים מיטיב אינו תחליף לו, אלא הקרקע שמאפשרת לו לעבוד טוב יותר ולתוצאות להחזיק לאורך זמן.
הרופא הראשון שתועד כמי שטיפל בארס דבורים היה היפוקרטס, "אבי הרפואה המודרנית" (460–377 לפנה"ס), שכינה את הארס "Arcanum" — "תרופה מוזרה מאוד". מאז, לאורך ההיסטוריה, רופאים רבים טיפלו באמצעות הארס, ערכו מחקרים ופרסמו מאמרים וספרים שתיארו את הצלחותיהם במגוון מחלות. במדינות מזרח אירופה נחקר הארס במשך עשרות שנים, וגם היום נעשה באפיתרפיה שימוש נרחב ברחבי העולם, עם מטפלים כמעט בכל מדינה.
"אם אין לזה תרופה — נסו ארס דבורים."

ארס הדבורה הוא נוזל שקוף ומעט סמיך, בעל ריח חריף וטעם מר, וחומצי באופיו (pH 4–5).
הארס הוא תרכובת של עשרות חומרים ביוכימיים הפועלים יחד בצורה סינרגטית — מרכיבים שנפגשים זה עם זה ויוצרים תכונות ותגובות נוספות. עד היום בודדו בו 63 מרכיבים, והמספר ממשיך לעלות: אנזימים, פוליפפטידים, תרכובות אורגניות ופרומונים.
המרכיב המרכזי הוא המליטין, המהווה כ־40%–50% מהארס. הוא מגרה את מערכת העצבים ומפעיל אותה, ונחשב לחומר אנטי־דלקתי חזק פי ארבעה מקורטיזון. המליטין מגן על חלבוני פלזמת הדם, משפיע על קרישת הדם ומדכא היווצרות רדיקלים חופשיים הנחשבים לתורמים לנזק במפרקים. כיום הוא נושא למחקרים רבים בעולם, בין היתר בתחום הסרטן.
לצד המליטין פועלים בארס מוליכים עצביים כדופמין, נוראדרנלין וסרוטונין, חומרים המשפיעים על הלב והדם (קרדיופפטיד, היסטמין) וחומרים אנטי־דלקתיים נוספים כאדולפין. חוקרים מצאו כי הארס תורם להרחבת כלי הדם, לייצור המוגלובין, להגדלת תאי דם לבנים, להורדת צמיגות הדם ולירידה בערכי הכולסטרול ולחץ הדם.
מחלות מתפתחות כשמערכת החיסון נחלשת, היות שתפקידה לזהות ולתקן הפרעות במערכות הגוף. הארס מגרה את מערכת החיסון לפעול: באופן ישיר, באמצעות חומרים אנטי־דלקתיים המדכאים דלקת בכל הגוף, ובעקיפין, דרך עצבוב ההיפותלמוס האחראי על מערכת העצבים האוטונומית, על המערכת האנדוקרינית ועל ויסות תהליכים בגוף. הפעלה רחבה זו היא הסיבה ליעילותו במגוון כה גדול של מחלות ותסמינים.
המרכיב המרכזי — כ־50% ממשקל הארס היבש. אנטי־דלקתי רב עוצמה, בעל תכונות אנטי־בקטריאליות ואנטי־ויראליות, ונחקר גם בהקשר של שחרור קורטיזול טבעי בגוף.
פועל על מערכת העצבים והשרירים ומעורר מנגנונים ביולוגיים של תקשורת עצבית — רכיב מרכזי בהקשר של מצבים נוירולוגיים וניווניים.
משכך כאב טבעי המפחית דלקת — תורם להקלה בכאבי מפרקים, שרירים וגידים.
אנזים הממריץ את תגובת המערכת החיסונית ומעורר אותה לפעולה. הוא גם האלרגן העיקרי בארס, ולכן מתבצעות בדיקות רגישות לפני הטיפול.
מסייע לרכיבים הפעילים לחדור עמוק אל תוך הרקמה ולהגיע לאזור הבעיה בצורה יעילה יותר.
המליטין והאדולפין פועלים כמעכבי דלקת עוצמתיים. מטופלים מדווחים על הפחתת כאב בדלקות מפרקים, בשרירים ובגידים, על ירידה בנפיחות ועל שיפור בטווח התנועה ובתפקוד היומיומי.
במינונים מבוקרים ובעלייה הדרגתית, הרכיבים הפעילים מעודדים את הגוף להפריש קורטיזול טבעי ומסייעים לאזן תגובה חיסונית — הבסיס לעבודה עם מחלות אוטואימוניות ומצבים כרוניים.
הגירוי המקומי מגביר את זרימת הדם וממריץ ייצור קולגן ואלסטין — החלבונים האחראים למראה עור מוצק וחלק. לצד זאת, תכונותיו האנטי־בקטריאליות של המליטין מסייעות בהרגעת העור.
האפאמין משפיע על התקשורת בין העצבים לשרירים, ולכן הארס משמש גם במצבים נוירולוגיים וניווניים ובכאב כרוני שמקורו עצבי.
תגובה מקומית של אדמומיות, חום, נפיחות וגירוד באזור העקיצה היא שכיחה וחולפת תוך שעות עד מספר ימים. תיתכן עייפות קלה ביום הטיפול. הסיכון המשמעותי הוא תגובה אלרגית מערכתית (אנפילקסיס), ולכן כל טיפול מתחיל בבדיקת אלרגיה, מתבצע בקליניקה מצוידת בערכת חירום, ובהמתנה ומעקב לאחר הטיפול.